תולדות הישיבה

ויחפור יצחק באר בארץ ההיא

שנים רבות ניסו להקים ישיבת הסדר בבאר שבע ללא הצלחה. בחודש תמוז תשע"ז הרב רחמים פיניש שליט"א ראש הישיבה התיכונית 'אוהל שלמה' בבאר שבע פנה אל הרב יוני הראש שליט"א שיקים ישיבת הסדר בעיר. הרב יוני גייס את בוגריו שלמדו אצלו בישיבה התיכונית אוהל שלמה ויחד עמם יצאו למסע הקמת ישיבה של התורה הגואלת בעיר שמתוכו יצמחו רוחנית ונפשית.

בשנת תשע"ח נפתחה הישיבה באופן רשמי במבנה בתוך הישיבה התיכונית 'אוהל שלמה'. את המזוזה בכניסה לבית המדרש קבע ראש הישיבה המיתולוגי של ישיבת אוהל שלמה הרב ישראל ליפשיץ שליט"א.

כבר באלול זכינו להכנסת ספר תורה לישיבה יחד עם מו"ר הרב משה בלייכר שליט"א, ראש ישיבת שבי חברון. בשנה זו לא היה שיעור א בישיבה, והחבורה נבנתה ע"י תלמידים משיעורים בוגרים יותר שלמדו בעבר אצל הרב יוני. החבורה המקימה הייתה חלוצית ופעלה בכל הכוח להעמדת הישיבה במסירות נפש. בסוף השנה הראשונה הוחלט על שיפוץ בית המדרש – והתלמידים עמלו במרץ לשבור את הקירות ולהרחיב את בית המדרש.

בשנת תשע"ט כבר הצטרפו מספר תלמידים לשיעור א, ובנוסף קיבלנו כוח חלוץ מישיבת שבי חברון שבאו לסייע ולחזק בחודש אלול. בחורף כבר שופץ בית המדרש מקצה לקצה והובא ריהוט חדש ע"י משפחת אברג'ל לע"נ אביהם. באירוע חנוכת בית המדרש אחד התלמידים סיים את הש"ס בבלי וזכינו לשמחה גדולה ברוח ובחומר.

בשנה זו זכינו לביקור בישיבה של אגוד ישיבות ההסדר ובראשם מו"ר הרב חיים דרוקמן שהתפעלו מאוד מהישיבה ובאו לחזק אותה ואף פעלו לקבלת מסלול גיוס להסדר.

בשנת תש"פ יצאנו למהלך שיפוץ קומת המקלט שבו בנינו כיתות לימוד וחדר אוכל. במעלה המדרגות נבנה מטבח והכניסה לישיבה שונתה ונפרצה מכיוון הפרגולה החדשה. בפורים פרצה מגיפת הקורונה ומצאנו את עצמנו 'קפסולה' ביחד – סגורים בישיבה. זמן קיץ היה מורכב מ'סגרים' שונים וקשיים בהחזקת הישיבה. בעקבות סגירת אולמות האירועים – זכינו שהתקיימו בישיבה מספר 'חתונות קורונה'.

 

בשנת תשפ"א הרב יוני הראש שליט"א והרב אליעזר שנוולד שליט"א ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' במודיעין יצאו לדרך משותפת. שלוחת ישיבת 'מאיר הראל' בקרית אונו התאחדה עם ישיבת באר התחיה. איחוד זה סייע רבות לישיבה וסוף סוף הישיבה הפכה לפורמלית עם מסלולי גיוס לצבא מסודרים בתוך הישיבה.

בשנת תשפ"ב עברה הישיבה למתחם הקבע שלה ברחוב יונה בוגלה 4. מתחם זה הוקצא לישיבה ע"י עיריית באר שבע בהובלת ראש העיר מר רוביק דנילוביץ' על מנת לסייע בהקמת ישיבת הסדר בעיר, חלום שהתגשם לאחר שנים רבות של ציפייה. במתחם היה לישיבה כל מה שצריך: בית מדרש, חדר אוכל, מטבח, פנימיות ואפילו מגרש כדורסל.

בשנת תשפ"ד פרצה מלחמת 'חרבות ברזל' בעיצומו של חג שמחת תורה. טילים רבים נפלו על העיר באר שבע ותלמידי הישיבה בוגריה ורבניה מצאו עצמם במקלט הישיבה. תחושת המלחמה היתה מורגשת באוויר כיון שכבר בשעות הבוקר נקראו לצו 8 תלמידים בוגרים ורבני הישיבה. מסוקים עברו מעל הישיבה לפינוי פצועים לבית החולים סורוקה והייתה תנועה ערה של כוחות ביטחון בכבישים. לאחר סעודת החג הרב יוני קיבל טלפון מאיש מודיעין הקשור לישיבה שהמחבלים בדרך לעיר באר שבע ויש להגן על הישיבה. התלמידים התבקשו להתבצר בחדר האוכל עד לצאת החג, שבו פוזרו התלמידים לבתיהם.

זמן חורף לא התחיל בזמן כיון שרוב רבני ואברכי הישיבה היו מגויסים למלחמה. רק בתחילת כסלו הישיבה התחילה להתייצב קצת. ביום ה' טבת התקבלה בשורה מרה- בוגר הישיבה ממחזור ב' לידור קרוואני הי"ד נפל במלחמה. ללויה שהתקיימה באילת הגיעו בוגרים וחברים רבים מהישיבה. בהמשך השנה הישיבה אירחה בפנימייה פלוגת לוחמי שריון שנלחמו בעזה, וכשהיו יוצאים היו מתאווררים בישיבה.